התרגומיה

שני ראיונות עם שני מתרגמים: עמינדב דיקמן ורמי סערי

השבוע התפרסמו ב"הארץ" שני ראיונות עם מתרגמים. הראיון הראשון הוא עם עמינדב דיקמן - מתרגם, ראש המגמה ללימודי תרגום באוניברסיטה העברית וחבר באקדמיה ללשון העברית. דיקמן מלין בעיקר על מצב התרגום בארץ ותרגומי המופת בפרט, אבל הוא גם מתייחס למלאכת התרגום:

מה שמעניין בתרגום, אומר דיקמן, הוא מעבר לתוכן. והוא מסביר: "מה זה תוכן? תוכן הוא הרמה הבסיסית. יש מורכבות, יש סגנון. איך אתה מעביר סגנון? זאת העבודה".

איך אתה מעביר סגנון?

"מתאמץ ומקווה שהצלחת. אתה צריך לקבל החלטות. נניח שאומרים לך ‘השיר הזה הוא שיר הדור'. פתאום זו לא בעיה של מה שכתוב, אלא שיש פה הדר. או שאם במקומות מסוימים יש מחשבה די מורכבת, אתה צריך לעשות רושם במובן של התרשמות של הנשמה. זה דבר רציני שחורג בהרבה מ'כן חרזתי לא חרזתי'".

הראיון השני הוא עם רמי סערי, משורר, מתרגם וד"ר לבלשנות, המתרגם ממגוון שפות, ביניהן פינית, אלבנית, הונגרית ויוונית. על התרגום הוא אומר:

"חשוב לי שהדברים שנאמרים במקור יעברו לשפת היעד בצורה המדויקת ביותר שאפשר, שהמסר לא יוחטא. מכיוון שאני בוחר בספרים שאני חושב שחשוב שהקורא הישראלי יוכל להתוודע אליהם, אני רוצה גם שהספר בנוסח העברי שלו יהיה נאמן ככל האפשר למקור. נאמנות למקור מבחינתי היא בין היתר שקורא ישראלי בארץ אחרת, בתנאים אחרים, בסביבה שונה לחלוטין מכל הבחינות האפשריות, יוכל בכל זאת לקבל את מה שהספר מעביר מבחינת התוכן והמסר".

ועל השפה:

"אני חושב שבמעבר משפה לשפה אתה יכול להבין הרבה דברים גם על עצמך, גם על העולם שסביבך, וגם על אנשים שחיים באופן אחר, בתרבות אחרת. בעיני כל שפה חדשה היא דרך לחצות גבולות. הערכים האנושיים והאידיאולוגיים העומדים מבחינתי במהות קיומו של האדם הם חופש, אהבה ואמת. קשה לי לחשוב על מצב שהייתי יכול לחיות חופשי באמצעות שפה אחת ויחידה. אני גם מאמין שאם אתה לא שולט בשפה שלך, אתה לא יכול להגיע לשליטה בשום שפה אחרת.

"עצם הלמידה של שפה זרה זה לא דבר קל, אבל מדובר בעניין הזה של חציית גבולות, וברגע שאתה מבין טוב מאוד איפה עוברים הגבולות שלך, של השפה שלך ושל האפשרות שלך להתבטא בה, יש לך אפשרויות הרבה יותר טובות לעבור את קו הגבול מהשפה שלך לשפה אחרת; וגם להתמודד עם הכללים והגבולות ששפה חדשה מציבה בפניך".

הרצאה: תרגומים כמורשת בפרויקט בן יהודה

אמנם כנס אגודת המתרגמים היה לפני שבועיים, אבל עדיין מתפרסמים רשמים מהכנס ומצגות. לשמחתי הרבה אחת המצגות שפורסמה היא של ההרצאה של עפרה הוד, "תרגומים כמורשת בפרויקט בן יהודה", שהחמצתי בכנס ושמעתי עליה רק טובות. ההרצאה אכן מצוינת, והיא מומלצת לחובבי תרגום ולחובבי עברית. אתם מוזמנים ליהנות ממנה גם:

(לתקציר ההרצאה, לחצו כאן.)

לקריאה נוספת:

• פרויקט בן-יהודה
• איך לעזור? פרויקט בן-יהודה

ראיונות עם שני מתרגמים – ניר רצ'קובסקי והלל הלקין

בימים האחרונים התפרסמו ראיונות עם שני מתרגמים ספרותיים: הראשון הוא ניר רצ'קובסקי, מתרגם מאנגלית ומצרפתית לעברית, שתרגם בין היתר את "סוויטה צרפתית" ו"הנשף – דויד גולדר" מאת אירן נמירובסקי, "יומן" מאת הלן בר, "הנפשות האפורות" מאת פיליפ קלודל ו"נוטות החסד" מאת ג'ונתן ליטל*; המתרגם השני הוא הלל חלקין, מתרגם מעברית ומיידיש לאנגלית, שתרגם בין היתר את שלום עליכם, ש"י עגנון, א. ב. יהושע וחיים באר.

הראיון עם רצ'קובסקי פורסם ב"הפנקס", כתב עת מקוון לילדים על תרבות וספרות, לרגל תרגומו החדש לספר "אחי פשוט" מאת מארי-אוד מוראי, שהוא התרגום הראשון שלו של ספר לילדים ונוער. בתשובה לשאלה הראשונה רצ'קובסקי מתייחס להבדל בין תרגום לילדים ונוער לתרגום למבוגרים:

זו עבודה שונה מתרגום של ספרות יפה למבוגרים, במובן שהייתי צריך לחשוב קצת יותר על הקורא שבסוף הדרך. בתרגום של ויקטור הוגו או סימון דה-בובואר, האדון היחיד (לפחות באופן אידיאלי) הוא הספרות: מתייחסים בחרדת קודש לכל מילה ומבנה תחבירי בטקסט, ושהקורא כבר יתמודד – או לא. כאן, לעומת זאת, רציתי לשחזר בתרגום שלי את הכתיבה של מארי-אוד מוראי, שבלי לזלזל, להתחנחן ולהנמיך, בהחלט מכוונת לקהל קוראים של בני נוער.

רצ'קובסקי גם דיבר על הקושי שבתרגום שפת דיבור:

התרגום הזה הקצין בעיה שקיימת בכל תרגום – איך ליצור טקסט שישמע טבעי וזורם בעברית, ומצד שני שלא ישמע כאילו נכתב בעברית. צריך שישאר באיזה מקום ה"מבטא" הזר שלו. כשספר כתוב בשפה גבוהה, אפשר להשתמש בעברית ספרותית ותקנית וזה יוצא טוב. דווקא כשהשפה פשוטה, חצי דיבורית, כמו בספר הזה, הבעיה גדולה יותר. אלה צעירים וצעירות שצריכים לדבר אחד עם השני בשפה נורמלית, טבעית, אבל אסור שהם ישמעו כמו חבורה של צעירים בתל אביב. לא יכולתי להשתמש ב"סבבה" ו"באסה". בכלל, ניסיונות לתרגם לסלנג עדכני של צעירים לרוב יוצאים פתטיים.

הפתרון, באופן פרדוקסלי, הוא דווקא להימנע מסלנג ומשיבושי לשון שנפוצים בדיבור. ניסיתי להשתמש בשפה פשוטה, אבל פחות או יותר תקנית. בסופו של דבר זה נשמע הכי טוב וטבעי, גם אם לא באמת מדברים ככה.

על השאלה "כיצד, כמתרגם, אתה דואג להעביר את הקול הייחודי של הסיפור והסופרת?", רצ'קובסקי השיב:

מתרגם הוא קצת כמו שחקן, הוא צריך להיכנס לראש של הדמויות ושל הסופר ולנסות לדבר מהפה שלהם. לא מספיק לתרגם את הטקסט כמו שהוא; בשביל לתרגם את פשוט צריך לחשוב קצת כמו ילד בן ארבע, ובשביל לתרגם את אחיו קלבר, כמו נער בן שבע-עשרה.

הראיון עם הלקין פורסם ב"הארץ" באנגלית, במסגרת סדרת ראיונות חדשה ומבורכת עם מתרגמים. הלקין מתרגם בעיקר קלאסיקות:

תענוג גדול להיות מתרגם כשעובדים על ספר מצוין, כמו כל הספרים האלה. באמת. זו זכות. תרגום של אמן גדול, כמו עגנון או שלום עליכם, הוא כמו ריקוד עם הרקדן הטוב ביותר: התפקיד שלך הוא לעמוד בקצב שלו".

גם הלקין מתייחס למציאת הקול של הסופר:

בתרגום של סופר גדול עם קול ייחודי משלו, צריך איכשהו ליצור את הקול שלו בטקסט המתורגם. במידה מסוימת צריך לחשוב: אם שלום עליכם היה כותב באנגלית, איך הוא היה כותב? איך הוא היה נשמע?

בכתבה הלקין זוכה לשבחים על תרגומיו מחיים באר, אך לדבריו שבחים מסוג זה הם נדירים:

למתרגמים יש תחושה כרונית שלא מעריכים אותם מספיק, כיוון שהדרך היחידה להעריך באמת מה מתרגם טוב עשה היא לשבת עם הטקסט המקורי ועם הגרסה שלו ולהשוות אותם. אף אחד כמעט לא עושה את זה!

יש כאן פרדוקס, כיוון שככל שהמתרגם טוב יותר, נוטים להעריך אותו פחות, כיוון שחלק ממה שמתרגם טוב עושה הוא לטשטש את הראיות, ליצור אצל הקורא את התחושה שהוא לא קורא תרגום. רבים יאמרו שהם נהנו מהתרגום שלך, אבל מעטים מאוד יבינו מה כרוך בתרגום טוב – פרט למתרגמים אחרים.

תודה לליטל סמט ולבן שטרן על ההפניה לראיונות.

* קראתי את כל הספרים, פרט ל"נוטות החסד", והם מצוינים.

הרצאות ותערוכה

• החוג לבלשנות באוניברסיטת תל אביב עורך סדרת הרצאות בנושא "שפה ומוח", שתעסוק בהיבטים שונים של רכישת שפה, בלשנות ועברית. (תודה לאבי על המידע.)
• האקדמיה ללשון עברית תקיים ב-27 ביולי יום השתלמות נוסף לחובבי הלשון. פרטים באתר האקדמיה.
• האקדמיה תערוך ב-1 באוגוסט ערב עיון בנושא "העברית בין רצף לחידוש", בהנחיית גבריאל בירנבאום, וירצו בו חיים באר, קרן דובנוב ותמר כץ. פרטים כאן.
• במוזיאון לאמנות באשדוד תוצג ב-25 ביוני עד ה-31 באוקטובר התערוכה "תרגומים בלתי אפשריים" של לורן מרשל. פרטים באתר המוזיאון ובאתר שגרירות צרפת.

FAQ* למתרגמים

מאז שהתחלתי לעסוק בתרגום, בסמול-טוק צצות לא מעט שאלות בנושא. כשירות לציבור, אני מביאה בפניכם את השאלות הנפוצות ואת התשובות שלי. אני אשמח לשמוע את התשובות שלכם וגם שאלות אחרות שאתם נתקלים בהן.

שאלה: את מתרגמת? חשבתי שעכשיו מחשבים עושים הכול.

תשובה: אין ספק שתרגום מכונה יכול להגיע לתוצאות מרשימות, אבל תלוי גם באילו צמדי שפות ובאילו סוגי טקסטים. תרגום מכונה יכול גם להיות שימושי כשרוצים לתרגם כמות גדולה של טקסט במהירות, או כשרוצים רק להבין את הרעיון הכללי. יש כבר מתרגמים ועורכים העוסקים בעריכת תרגום מכונה במקום בתרגום, אבל לרוב התוצאות כל כך גרועות שהם מעדיפים לתרגם בעצמם את הטקסט מאפס.

המידע שכל שפה דורשת ומספקת הוא שונה. למשל, בתרגום מאנגלית לעברית צריך להבין אם מדובר בזכר או בנקבה. תרגום מיפנית דורש מהמתרגם להבין לפעמים גם אם מדובר ביחיד או ברבים, ולפעמים גם אם הפועל בגוף ראשון, שני או שלישי. לפעמים גם צריך לשמור על ערפול. אמנם הנבואה ניתנה לשוטים, אבל ארהיב עוז ואומר שנראה לי שיש עוד דרך ארוכה עד שתרגום מכונה יוכל להכריע בשאלות כאלה ונוספות, הדורשות ידע מעבר לתרגום עצמו. וזה עוד לפני שמדברים על משחקי מילים ואלוזיות שונות.

שאלה: אז את מתורגמנית?

תשובה: לא, אני מתרגמת. מתורגמנות ותרגום נבדלים בכך שמתורגמנות נעשית בעל פה, ואילו תרגום נעשה בכתב. מתורגמנות יכולה להיות סימולטנית, כך שהמתורגמן מדבר במקביל לדובר, או עוקבת, כשהדובר עוצר את דבריו מדי פעם והמתורגמן מתרגם אותם עד לאותה נקודה.

באופן אישי, אני עוסקת גם בנישה שנמצאת איפהשהו ביניהם, תרגום סימולטני בהקלדה של הרצאות, כך שאני מקלידה בזמן אמת את תרגום דברי המרצה, והוא מוקרן על מסך כמו כתוביות.

שאלה: צריך ללמוד תרגום?

תשובה: אין דרישה רשמית של מדינת ישראל, אגודת המתרגמים בישראל או של צרכני התרגום בארץ להשכלה בתרגום, ויש מתרגמים רבים שעוסקים בתחום מבלי שעברו הכשרה כלשהי. עם זאת, ללימודי תרגום יש יתרונות רבים: עשיית הצעדים הראשונים בתרגום "בסביבת מעבדה", הכרת תיאוריות תרגום והתנסות בז'אנרים שונים. לימודי התרגום מאפשרים גם ליצור קשרים, עם המרצים ועם הסטודנטים האחרים.

אני למדתי בתוכנית ללימודי תעודה בתרגום ובעריכת תרגום באוניברסיטת תל אביב, אבל יש תוכנית ללימודי תעודה גם בבית ברל ותוכנית לתארים מתקדמים בתרגום באוניברסיטת בר-אילן.

שאלה: יש לי חבר שצריך תרגום לצרפתית. לקשר ביניכם?

תשובה: אמנם אני מתרגמת מצרפתית, אבל זה לא אומר שאני מתרגמת גם אליה. תנסו בעצמכם לתרגם משהו לאנגלית, או לכל שפה אחרת שאתם יודעים שהיא לא שפת האם שלכם, ותראו שזה הרבה יותר קשה והרבה פחות מוצלח. עדיף ורצוי שמתרגם יתרגם טקסטים רק לשפת האם שלו, או לשפות שהוא מרגיש שהוא יכול לתרגם אליהן כראוי (וכמובן, לא את כל סוגי הטקסטים, אבל זו השאלה הבאה). מתרגם מקצועי מכיר את הגבולות שלו ולא חורג מהם.

שאלה: יש לי חבר שמתמחה בבעיות מעיים של תרנגולות והוא צריך תרגום . לקשר ביניכם?

תשובה: מתרגם יכול לתרגם רק נושאים שהוא מבין, כי הוא צריך להכיר את המינוח ולהפיק טקסט ברור שנשמע מקצועי גם למביני עניין. כיוון שאני לא מבינה כלום בבעיות מעיים של תרנגולות (הצעה אמיתית שקיבלתי), אני לא אוכל לעזור לחבר שלך. מה שכן, אני יכולה לנסות לעזור לו למצוא מתרגם שכן מבין בנושא.

שאלה: למה התרגומים של כתוביות ושמות סרטים כ"כ גרועים?

תשובה: לגבי הכתוביות – השכר שמקבלים מתרגמי הכתוביות הוא יחסית נמוך, וזה משפיע על איכות התרגום. חוץ מזה, כולנו טועים לפעמים.

באשר לשמות הסרטים, מפיצי הסרטים בוחרים אותם משיקולים מסחריים, ולכן אין תמיד קשר בינם לבין השם המקורי של הסרט.

* Frequently Asked Questions, שאלות נפוצות