התרגומיה

הסאמי פונים לישראל להחייאת שפתם

קצת גאווה לאומית: משלחת סאמים מנורבגיה הגיעה לישראל בסוף פברואר כדי ללמוד כיצד לשמר את שפתם, העומדת בפני סכנת הכחדה, לפי כתבה מהג'רוזלם פוסט.

המשלחת הסאמית עם נשיא האוניברסיטה העברית פרופ' מנחם בו-ששון | התמונה מאתר האוניברסיטה העברית

הסאמי הם הילידים הרשמיים היחידים במדינות סקנדינביה, והם חיים בצפון שוודיה, פינלנד ורוסיה. אין נתונים רשמיים על גודל אוכלוסייתם, אולם ההערכות נעות בין 80 אלף ל-100 אלף. כ-30 אלף מהם דוברים שפות סאמיות.

חברי המשלחת התארחו בבית הספר לתלמידים מחו"ל ע"ש רוטברג באוניברסיטה העברית וצפו בשיעור בכיתת אולפן:

חברי המשלחת לארס יואר האלונן ונילס אנטה איירה מדברים סאמי בבית, אבל לדברים הם יוצאי הדופן לאחר שנים שהממשלה דיכאה את התרבות הילידית. "אסור היה לדבר בסאמי בבית הספר", אמר האלונן. "אסור היה לסאמי להחזיק בקרקעות, ואסור היה לסאמי לדבר בסאמי".

כיום רוב הסאמי השתלבו בחברות המקומיות ואימצו את הנצרות. בשנים האחרונות חל שינוי של 180 מעלות בגישתה של ממשלת נורבגיה וכעת היא מממנת את החייאת שפת הסאמי. בעזרת התמיכה הממשלתית איירה והאלונן פתחו גן ילדים דובר סאמי בשנת 2009. 

חברי המשלחת למדו בוויילס כיצד ללמד ילדים שפה נכחדת, אך כשרצו ללמוד כיצד ללמד מבוגרים, הוולשים הפנו אותם לישראל. הוולשים עצמם הגיעו לישראל ב-1973 כדי ללמוד כיצד לשמר את הוולשית, שמספר הדוברים שלה היה אז במגמת ירידה. לישראל הגיעו גם משלחות מהשבטים המאורים בניו זילנד ומחבל הבסקים.

האלונן ואיירה מקווים לפתוח בשנה הבאה קורס למבוגרים שיימשך חודשיים המבוסס על האולפן. "אצל רבים מהאנשים שעליהם אנחנו מדברים, השפה בלבם היא סאמי. הם מכנים את עצמם סאמי, הם סאמי, הם גאים להיות סאמי והם נוצרים את השפה בלבותיהם", אמר האלונן. "הם ודאי יודעים כמה משפטים ושירים נוצריים בסאמי. יש להם תחושת שייכות לשפה".

לקריאה נוספת:

• משלחת מלפלנד הגיעה לאוניברסיטה העברית ללמוד כיצד מחיים שפה - האוניברסיטה העברית, המחלקה לדוברות

ציוצים בשפות נכחדות

"הארץ" מדווח על אתר חדש שמוקדש לשפות נכחדות בשם indigenoustweets.com, פרי פיתוחו של קווין סקנל, מרצה לבלשנות חישובית מאוניברסיטת סנט לואיס במיזורי.

האלגוריתם שפיתח סקנל מזהה ציוצי טוויטר בשפות נכחדות ומקבץ אותן ואת המשתמשים שמאחוריהן באתר לפי השפות שבהן הם כותבים. לדברי סקנל, מטרת האתר להבהיר לדוברי השפות הנכחדות שהם לא לבד. עם זאת, אין ספק שהאתר ישמש גם ככלי למחקר אותן שפות.

טוויטר הוא רק חלק קטן מהרשת (אני לא מהחובבים, אז אולי הוא נראה לי שולי משהוא באמת), ואין ספק שניתן למצוא טקסטים בשפות הנכחדות גם באתרים אחרים – רשתות חברתיות, פורומים, בלוגים ו"סתם" אתרים רגילים. לדעתי כדאי לסקנל לפנות לגוגל, שיריצו את האלגוריתם שלו על כל המאגרים הפומביים שלהם (כלומר לא תיבות מייל וכדומה) ויחפשו שם טקסטים באותן שפות נכחדות, אם למטרות מחקר ואם כדי לסייע לדוברים ליצור קשר זה עם זה. אני חושבת שזה מסוג הפרויקטים שמוצא חן בעיני גוגל, אז מי יודע, אולי כבר יש מגעים בנושא.

חנות הספרים היידית האחרונה בניו יורק נסגרת

כתבת וידאו של ה-BBC מציגה את היי וולף, הבעלים של חנות הספרים היידית החילונית האחרונה בניו יורק, העומדת בפני סגירה.  וולף נאבק לשמר את החנות ואת השפה, שלדבריו אינה מתה ואינה גוססת.

ניתן לצפות בכתבה כאן.

שפה בלתי מוכרת התגלתה בהודו

AP מדווחים כי חוקרים גילו שפה "נסתרת" שלה כאלף דוברים בלבד בקצה הצפון-מזרחי של הודו. החוקרים חשבו בהתחלה כי הם מתעדים את שפת תרבות ה"אקא", שלמרגלות ההימליה, אך הם גילו אוצר מילים ומבנה דקדוקי שונה לחלוטין. אפילו דוברי השפה, ששמה קוֹרוֹ, לא ידעו שהם דוברים שפה שונה, אמר הבלשן ק. דייויד האריסון.

מבחינה תרבותית, דוברי הקורו הם חלק מקהילת אקא במדינת ארונצ'אל פראדש, והאריסון, מרצה לבלשנות בסורתמור קולג'. אמר ששתי הקבוצות החשיבו את הקורו לדיאלקט של אקא.

עם זאת, החוקרים שחקרו את שתי הקבוצות גילו שהן משתמשות במילים שונות לציון חלקי הגוף, מספרים ורעיונות אחרים, מה שלדברי האריסון מבסס את היות הקורו שפה נפרדת.

"קורו שונה למדי משפת אקא", אמר גרגורי אנדרסון, מנהל מכון הלשונות החיות לשפות נכחדות. "כשהגענו לשם אמרו לנו שמדובר בדיאלקט של אקא, אך למעשה זו שפה אחות רחוקה".

אנשי אקא חיים בכפרים קטנים ליד הגבול עם סין, טיבט ומיאנמר. הם מתפרנסים מציד ודיג ולובשים בגדים מעוטרים מבדים שנארגו ביד. השפות שלהם לא היו ידועות, אף  שגילו אותם כבר במאה ה-19.

הפינה הצפון-מזרחית של הודו ידועה במגוון השפות שבה, וכשהחוקרים תיעדו חלק מהשפות שבאזור הם נתקלו בקורו, במסגרת מחקר שהחל ב-2008.  תזמון התגלית היה קריטי: "גילינו משהו שהלך ונעלם. אם היינו מחכים עוד 10 שנים, אולי לא היינו נתקלים במספר כזה של דוברים", אמר אנדרסון.

"מעת לעת שמים לב" לשפות בלתי-מתועדות, אמר האריסון, כך שתגלית כזו אינה נדירה. עם זאת, בלשנים מעריכים כי מדי שבועיים "מתה" שפה יחד עם הדובר האחרון שלה.

ישנן 6,910 שפות מתועדות בעולם, כולל קורו, לדברי האריסון, אך מדובר בהערכה שעשויה להשתנות. שפות רבות נחשבות לנכחדות, כולל קורו, כיוון שהצעירים נוטים לעבור לשפות הדומיננטיות באזור מגוריהם.

גם בלבנון נאבקים על שימור השפה

מורים והורים בלבנון מוטרדים מכך שיותר ויותר צעירים כבר לא מדברים ערבית כראוי, אף שנולדו וגדלו במדינה, מדווח ה-BBC. רבים מהם יקדמו בברכה קמפיין לשימור הערבית בלבנון, תחת הכותרת "אתם מדברים מהמזרח, והוא עונה מהמערב", שהשיק ארגון "פעל אמר" (לפעול עכשיו).

"המטרה שלנו היא לקשר את השפה הערבית לאמנות ולתרבות המודרנית ולשים קץ לתפיסה הרווחת בקרב צעירים שהשפה הרשמית מיושנת ומשעממת", אומרת סוזן טלהוק, נשיאת פעל אמר. "אנחנו לא נלחמים בשפות אחרות, אלא מקדמים את השימוש בערבית בהתאם לשינויים המתחוללים בעולם".

רוב הלבנונים מדברים צרפתית, ירושה של השלטון הקולוניאלי הצרפתי, והדור הצעיר נוטה לכיוון האנגלית. יותר ויותר הורים שולחים את ילדיהם לבתי ספר צרפתיים, בריטיים או אמריקאיים, בתקווה שהדבר יסייע להם למצוא עבודה ולהבטיח את עתידם. חלקם אף מדברים עם ילדיהם בבית בצרפתית או באנגלית. הבעיה קיימת בחלקים נוספים של העולם הערבי שבהם נפוצים בתי ספר זרים – איחוד האמירויות, ירדן, מצרים ורוב מדינות צפון אפריקה.

"עצוב שבדור שלנו אף אחד לא מדבר ערבית כמו שצריך", אומרת לארה טראד, תלמידה בת 16 מאחד מבתי הספר הצרפתיים הרבים במדינה. "חבל מאוד שההורים שלי לא הקדישו יותר תשומת לב לפיתוח הערבית שלי. כבר מאוחר מדי בשבילי, אבל אולי אפשר לעשות משהו למען התלמידים הצעירים יותר במדינה".

יש גם הבדל בין הערבית הספרותית לערבית הלבנונית המדוברת. כמעט ולא נעשה שימוש בשפה הספרותית בשיחה, אלא רק בחדשות, בנאומים רשמיים ובחלק מתוכניות הטלוויזיה. כתוצאה מכך לבנונים צעירים רבים מתקשים במיומנויות קריאה וכתיבה בסיסיות בערבית, ולא נדיר שתלמידים בגילאי 16 או 17 ידברו ערבית משובשת.

קמפיין השפה של פעל אמר בלבנון הוא חלק מהמאמצים המתמשכים לקידום השפה והתרבות הערבית בקרב הנוער הלבנוני. הקבוצה עורכת סדנאות בבתי ספר ואוניברסיטאות להגברת המודעות בקרב התלמידים לחשיבות ההגנה על שפת האם שלהם, בתקווה שהגנת השפה הערבית בלבנון תוביל להגנת הזהות והמורשת של המדינה.

** עדכון: גם ב"הארץ" פרסמו כתבה בנושא.

שפות נכחדות בישראל

"הארץ" פרסם סדרת כתבות בנושא השפות הנכחדות שבישראל –  לאדינו, דומארית (שפתם של הצוענים החיים בירושלים) וכמובן יידיש, והיחסים בינה לבין העברית.

באותו נושא, בסוף השבוע שעבר העיתון פרסם כתבה על הניסיונות להחייאת הארמית הסורית בקרב דובריה בארץ, הקהילה המרונית.