ראיון עם המתרגמת צביה לוין

13/11/2011 בשעה 10:52 | פורסם בUncategorized | תגובה אחת
תגים: , , , ,

הפעם יש לנו ראיון נוסף עם מתרגמת לא-ספרותית: צביה לוין, מתרגמת רפואית מאנגלית לעברית ובעלת הבלוג השכן "מעבר לעברית". אתם מוזמנים לשאול את צביה שאלות בתגובות.

איך הגעת לתרגום?

חיפשתי הכנסה נוספת, והעדפתי עבודה שאפשר לעשות מהבית מכיוון שבתי הייתה קטנה ותשלום לבייביסיטר הפך כמעט כל עבודה לבלתי משתלמת.

מה את אוהבת במקצוע?

בראש ובראשונה את היצירתיות והמשחק במלים. בשבילי זה כמו משחק עם פלסטלינה שמעצבים ומשנים עד שמגיעים לתוצאה הרצויה.

כיום התרגום הוא העיסוק הבלעדי שלי, ואני נהנית מאוד להיות עצמאית. אין לי בוס שלוחץ עליי ופוקד עליי מה לעשות ואני מנהלת את סדר היום שלי.

מה היית עושה אם לא היית מתרגמת?

במשך 23 שנים עבדתי כאחות, עד לפני שנתיים. התחלתי לתרגם במקביל לעבודתי כאחות וזה נמשך כך 12 שנים. רק בשנתיים האחרונות אני עוסקת בתרגום בלבד. אם לא הייתי מתרגמת כנראה הייתי ממשיכה להיות אחות. אפשרויות נוספות הן עבודה עם בעלי חיים או פיתוח תחביב הסריגה שלי לעיסוק מכניס.

מה האתגרים בתרגום רפואי?

צריך ידע רחב מאוד באנטומיה, פיסיולוגיה, פתולוגיה, כימיה ופיזיקה בסיסיות, פסיכולוגיה, אנתרופולוגיה ועוד, ובעצם כל מה שלומדים בבית ספר לאחיות/לרפואה ורוכשים במהלך שנות ניסיון בשטח. קשה מאוד להשלים ידע כזה בלי להיות בעל מקצוע רפואי/פרא-רפואי או מקצוע קרוב. חשוב להכיר תהליכים בגוף במצבי בריאות וחולי (פיסיולוגיה ופתולגיה). משפט נעשה ברור להפליא כשמבינים את ההקשר של התהליך, שהיה ברור מאוד לכותב, אבל לא הוזכר במפורש בטקסט.

באנגלית נפוץ מאוד השימוש בראשי תיבות לשמות של מחלות, טיפולים, תסמינים ועוד. ראשי תיבות מסוימים עשויים להיות בעלי משמעות שונה בתחומים שונים ברפואה ולכן חשוב מאוד לחפש את הפירוש בתחום הספציפי.

חשוב להכיר את צורת הכתיבה המקובלת בתחום הרפואי, דבר שמן הסתם נכון גם בתחומים טכניים אחרים.

אחד האתגרים הגדולים הוא הנגיעה של תחום תרגום זה לחיים ולבריאות של בני אדם. טעות בתרגום רפואי עלולה לגרום לפגיעה בבריאות, לנכות וגם חס וחלילה למוות.

תרגום רפואי הוא אחד מהתחומים שבהם המשפט "חיים ומוות ביד הלשון" הוא בעל חשיבות עליונה. איך מתמודדים עם זה, מבחינת תחושת האחריות האישית וברמה הטכנית של בקרת הטקסט?

בעת התרגום אני בוחנת את הטקסט בשבע עיניים, בודקת בכל מקור אפשרי, מתייעצת עם עמיתים בתחום הרפואי והלשוני, ולא מהססת להתייעץ עם הלקוח. אני מוודאת שלא יישארו בטקסט פינות לא סגורות או מעורפלות. גם אם התרגום חף מטעויות, עלולות להיות טעויות במקור עצמו. למשל, כתוב שם של תרופה X במקום Y, כאשר לתרופות מטרה שונה, או שמוזכר מינון בלתי סביר של תרופה, לפעמים טעות במיקום הנקודה העשרונית. מתרגם שמתמצא בתחום יזהה מיד שקיימת בעיה. לדעתי מחובתו של המתרגם להעיר את תשומת לבו של הלקוח גם לבעיות במקור, כי הרי "חיים ומוות ביד הלשון".

אחרי שאני מסיימת את התרגום הראשוני אני עושה לפחות שלוש הגהות. את ההגהה האחרונה אני עושה אחרי שהטקסט "נח" במשך הלילה. אם הלו"ז לחוץ ואין לי אפשרות כזו, אז לפחות כמה שעות.

אין לי תחושה של עול כבד, כנראה מכיוון שהתרגלתי להיות אחראית לבריאות ולחיים של בני אדם בשנים הרבות שעבדתי כאחות. רמת האחריות לא שונה, כי בשני התחומים נוגעים בבריאות ובחיים של בני אדם.

איך את מתמודדת עם השיווק העצמי, שמתרגמים כה רבים מתקשים בו?

כבר לפני שנים הקמתי אתר, כי היה ברור לי שאם אני לא שם (באינטרנט) אני לא קיימת.

אני יוצרת קשרים עם מתרגמים ועורכים, מגיעה להרצאות וכנסים מקצועיים, מדברת על עבודתי כמתרגמת עם כל אדם ובכל רגע אפשרי, גם אם "לכאורה" אין סיכוי שאקבל דרכו עבודה. בקיצור, networking. תמיד יש לי כרטיסי ביקור בתיק, וכשמבקשים את מספר הטלפון שלי אני תמיד נותנת כרטיס ביקור.

אני משתתפת בפורום "תרגום ועריכה" בתפוז ומשתתפת ו/או יוזמת מפגשי פורום. אני אוהבת את הפורום, והכרתי שם הרבה אנשים נחמדים ומעניינים.

אני פונה ללקוחות פוטנציאליים באופן פעיל, ולא מחכה שיפנו אליי. את השיווק אני עושה בעיקר בימים שאין לי עבודה.

אילו תכונות, ידע וכלים חשובים למתרגמים רפואיים ולמתרגמים בכלל?

סקרנות ורצון לדעת, קפדנות ודקדקנות, ידע בתפעול מחשב ותוכנות בסיסיות (מערכת הפעלה, תוכנות אופיס ועיבוד תמלילים, CAT Tool), ידע בסטטיסטיקה (במאמרים מדעיים ובמחקרים קליניים יש התייחסות לניתוח הסטטיסטי), כישורי חיפוש מידע מעולים, וגם יכולת הבחנה בין מקור מידע מהימן למקור שאינו כזה. היכרות מקצועית עם התחום שמתרגמים מעניקה למתרגם את היכולת הזו.

יש לך עצות למתרגמים מתחילים, בתחום הרפואי ובכלל?

לקחת עבודות רק בתחומי הידע של המתרגם, מה שמגדיל מאוד את הסיכוי לבצע עבודה טובה ולזכות בעוד עבודות מאותו לקוח וגם בהמלצות, שיעזרו להשיג לקוחות חדשים.

לא לקחת הרבה עבודות שיגרמו ללחץ ועומס רב, כדי שיהיה מספיק זמן לעשות את העבודה כמו שצריך.

בתחילת דרכי לא הייתי מודעת לכך, אבל היום אני יודעת שכאשר עובדים על מסמכים ארוכים לפעמים קשה לאתר שגיאות, מכיוון שהעין והמוח כבר לא קולטים אותן. אפשר וכדאי להיעזר באדם נוסף (חבר, קרוב או עורך מקצועי בתשלום) לעבור על מסמכים כאלה כדי שאיכות העבודה לא תיפגע.

להצטרף לארגון מקצועי (אגודת המתרגמים בארץ או בארצות אחרות, לפי צמדי השפות של אותו מתרגם). מתרגם מתחיל עדיין לא יכול להביא הוכחות לעבודות שבוצעו ו/או המלצות מלקוחות. אם הוא שייך לארגון מקצועי הדבר מעיד על רצינותו ובהחלט יכול לעזור לו לקבל עבודות.

שיווק עצמי (ראו לעיל).

על אילו מקורות את ממליצה? (לא בהכרח מקוונים)

להלן רשימה ארוכה, אבל חלקית, של מקורות מידע הקשורים לתחום הרפואה ומדעי החיים ועוד. בתחום הרפואי קיימים מילונים מעטים אנגלית-עברית, שאף אחד מהם אינו כולל מספיק ערכים והחיפוש באינטרנט הוא כלי חשוב מאוד.

מילונים ולקסיקונים

  אתרים מהימנים

 מילונים ומונחונים, אנגלית-עברית

 מילונים ומונחונים, אנגלית – אנגלית

כאילו, לגמרי

12/10/2011 בשעה 08:37 | פורסם בUncategorized | 11 תגובות
תגים: ,

קצת לפני חגיגות הבת-מצווה שלי יצא לאקרנים הסרט "קלולס"*, בכיכובן של אלישה סילברסטון ובריטני מרפי המנוחה. למי שלא מכיר, עלילת הסרט מבוססת על "אמה" של ג'יין אוסטן, והוא מספר על שר, נערה יפה ועשירה שחיה בבוורלי הילס, המוקפת בצעירים מפונקים כמוה ושמחליטה לסדר את החיים של כל הסובבים אותה.

הסרט היה להיט מיידי, לפחות בקרב בנות העשרה דאז, וכולן רצו להתלבש כמו הבנות בסרט, במראה הילדה הטובה התלמידה. גם קינאנו בהן שהן הסתובבו עם טלפונים סלולריים, אפילו שהן נראו מגוחכות כשהן התקשרו אחת לשנייה בין השיעורים, אי שם בשנת 1995:

מתוך הבלוג OU Daily Fashion

ולמה אני מספרת לכם את כל זה? כי מעבר להשפעה האופנתית של הסרט, הסרט השפיע רבות על השפה המדוברת בכל העולם. בעת כתיבת התסריט הבמאית איימי הקרלינג ערכה מחקר מקיף על סלנג. כתוצאה, הדמויות בסרט מדברות בסוציולקט שנקרא Valspeak, שדוברות אותו ה-Vally Girls מעמק סן-פרננדו בלוס אנג'לס, שלפי הסטריאוטיפ הן מפונקות ומתעניינות רק במראה החיצוני ובמעמד החברתי שלהן.  ה-Valspeak החל להתגבש בשנות ה-70, ובשנות ה-80 וה-90 הוא נעשה נפוץ יותר.

מילון שלם של השפה של "קלולס" הופיע בסוף הספר שנכתב לפי הסרט (ונזכרתי בו כשקראתי את הספר הזה). אמנם לצערי לא מצאתי את הספר, אבל הצלחתי לשחזר חלק ממנו:

  • 411 – מידע. המקבילה האמריקאית ל-144.
  • All – שם תואר שמחליף את הפועל "לומר". "And I'm all, 'as if!'"
  • As if! – קריאה שפירושה "אין סיכוי" או "ממש לא". הבעת גועל.
  • Audi – שם תואר שפירושו "אני עוזב/ת". מקביל ל"הלכתי" או "הייתי פה". I'm Audi.
  • Baldwin – חתיך. מקור המילה הוא באחים בולדווין, שבשנות התשעים עוד היו צעירים ויפים.
  • Barney – בחור שנראה רע. מבוסס על הדמות של בארני מהפלינסטונס (משפחת קדמוני).
  • Betty – בחורה שנראית טוב. מבוסס על הדמות של בטי מהפלינסטונס (משפחת קדמוני).
  • Clueless - מישהו שלא מבין כלום, שלא מחובר למציאות.
  • Dope – חכם, טוב
  • Duh - מילה שמשתמשים בה כשמישהו אומר את המובן מאליו.
  • Like – . א. פילר (filler), מילה המסמנת עצירה למחשבה בעת הדיבור ב. לומר. "And I was like, 'no way!'"
  • Monet – כמו בציורים – בחורה שנראית טוב מרחוק, אבל רע מקרוב.
  • Phat – טוב, מגניב (נשמע כמו fat).
  • Random – לא מעניין במיוחד
  • To go ballistic – לרתוח מכעס.
  • To go postal – להתחרפן. מבוסס על תקרית בשנות התשעים שבה עובד דואר בארה"ב ירה באנשים בסניף שלו בעקבות פיטוריו.
  • Toast – מחוסל, גמור
  • Totally – א. מאוד. ב. מילת הסכמה/אישור.
  • Whatever – שיהיה, מה שתגיד. המהדרין מסמנים W באצבעות.

קטע מהמילון שבספר "קלולס", מתוך גוגל ספרים

אפשר לשמוע את השפה בקדימון של הסרט:

כיוון שבנות (בעיקר) בכל רחבי העולם וגם בארץ העריצו את הסרט, הסלנג שלו חלחל גם לעברית. אפשר לשמוע "ווטאבר" לא מעט (כ-54 אלף תוצאות בגוגל), וגם "דהה" ו"הלו?". totally תורגם ל"לגמרי" או "לחלוטין". "כזה", שאמנם היה בשימוש לפני יציאת הסרט, משמש כמו like בשתי הוראותיו ("ואז הוא כזה, 'מה קורה?'"). משתמשים בעברית גם ב"קלולס" לציון מישהו "שלא יודע מהחיים שלו", אם כי אולי המילה מתחלפת בהדרגה ב"חי בסרט". שכחתי משהו?

* הסרט הופץ במקור תחת השם "'קלולס' מרחפת בבוורלי הילס".

למידע נוסף:

Teenglish: פוסט אורח + ראיון

05/10/2011 בשעה 10:52 | פורסם בUncategorized | 3 תגובות
תגים: , , , , ,

בתיאום עם השנה החדשה, יש לנו פוסט אורח ראשון בתרגומיה! האורחת שלנו היא לוסי טובין, שכתבה את הספר Pimp Your Vocab ("שדרגו את אוצר המילים שלכם"), מורה נבוכים לסלנג של הצעירים בבריטניה. (גילוי נאות: טובין מאורסת לקרוב משפחה מאוד רחוק שלי.) טובין כתבה לנו על ההשראה לכתיבת הספר, ובהמשך תוכלו לקרוא את התשובות שלה לשאלות שלי.

אז הבמה של טובין:

כשלמדתי צרפתית בתיכון בלונדון, תמיד שאלתי את עצמי אם באמת קוראים לכל הילדים בצרפת ז'אן-פייר. כשביקרתי בצרפת בהמשך, גיליתי מהר מאוד שלא.

הבעיה בלימוד שפה מספר היא אחרת: לא משנה כמה תלמדו את מבני הפעלים ואת השפה הרשמית, אף פעם לא תישמעו כמו דובר ילידי.

אני חושבת שזו הסיבה שהספר שלי, Pimp Your Vocab, פופולרי בקרב תלמידי אנגלית בכל רחבי העולם. הוא מילון כיפי של המילים והסלנג המשונים, הנפלאים, הלא-ברורים והמוזרים שמתבגרים וילדים משתמשים בהם כיום. לא תמצאו את רוב המונחים האלה בספר לימוד.

תוכלו למצוא סלנג כמו להיות owned (כלומר נבוך), teek (הדרך החדשה לומר "ישן", קיצור של המילה antique, עתיק) ו-neek, שילוב של nerd ו-geek (שתי מילים שונות ל"חנון" – י"כ). Rents הוא הביטוי ב-Teenglish (אנגלית של מתבגרים, teen-English) ל"הורים" (קיצור של parents  - י"כ).

הפירוש של pimp, כמו ב-Pimp Your Vocab, הוא לשדרג, לייפות, לסדר, כמו בתוכנית Pimp My Ride של MTV. הספר לא נועד רק לצעירים. למעשה, ההשראה לספר הייתה בכל ההסברים שהייתי צריכה לתת להורים ולמורים שלי בבית הספר ובאוניברסיטה על ביטויים ב-Teenglish. כתבתי את הספר בגיל 23, מיד לאחר שסיימתי תואר בספרות באוניברסיטת אוקספורד.

אחד המורים שלי לא הצליח להבין למה התכוונה תלמידה שאמרה שהיא עסקה ב-IM-ing, כלומר צ'וטטה אונליין באמצעות בלקברי (IM הוא מלשון instant messages – מסרים מיידיים – י"כ). וכשחזרתי בחופש הביתה אחרי חודשים שבהם ביליתי עם אנשים בגילי באוניברסיטה, החברים שלי ואני שמנו לב שההורים שלנו כל הזמן עוצרים אותנו באמצע השיחה כדי להבין על מה כולנו מדברים. בסופו של דבר החלטתי לכתוב מילון לפיענוח השפה של הצעירים.

אילו מונחים משונים שאפשר למצוא בספר שמעתם בטלוויזיה או בתל אביב? הנה הסברים לכמה מילות teenglish נוספות:

Allow (that) (מילולית: לאפשר, להרשות): מבלבל, אבל המשמעות היא "אין שום מצב".

CBA: ר"ת של can't be arsed, "לא מזיז לי", או "לא אכפת לי מספיק כדי…".

 Frape: שילוב של פייסבוק ו-rape (אונס), תיאור מצב שבו פורצים לפרופיל ברשת חברתית ומשנים אותו.

Neek: שילוב של nerd ו-geek (שתי מילים שונות ל"חנון").

Obv: קיצור של obvious, ברור מאליו.

Owned: מבוכה או השפלה, במיוחד אחרי שגילו משהו עליכם או משהו שעשיתם.

Smacked it: להצליח במיוחד בפעילות מסוימת.

Teek: ישן מאוד, ישן יותר. המקור הוא ב-antique, עתיק.

Wagwan: ברכת שלום שמקורה בפטואה ג'מייקנית, "What's going on", "מה קורה?".

Waste (בזבוז): כשמישהו מתנהג באופן ייחודי לו.

טובין גם ענתה לכל השאלות שעלו כשקראתי את הספר:

מה המקורות הנפוצים ביותר למילות teenglish?

המקורות הם לרוב מהסוג שמשפיע על השפה בכללותה: המקומות שאנחנו הולכים אליהם והדברים שאנו קוראים וצופים בהם. אוצר המילים שמשתמשים בו בתוכניות טלוויזיה פופולריות נטמע בקלות. בימים אלה תוכנית ריאליטי בשם Made In Chelsea מפיצה מילים פופולריות, ביניהן reem ל"מדהים".

רשתות חברתיות, כמו פייסבוק וטוויטר, הן מקור מרכזי נוסף. כיוון שהן אמצעים לתקשורת מהירה, המילים מופצות ונעשות פופולריות הרבה יותר מהר.

איך אורח החיים של הצעירים הבריטים בא לידי ביטוי ב-teenglish?

 Teenglish ממחיש את האהבה שלהם לטלוויזיה ולאינטרנט ואת הרצון שלהם לתקשר במהירות. מילים רבות נוצרות מקיצורים (כמו MILF או OMG) או ממילים מקוצרות המשמשות בכתיבת מסרונים.

מה המילה האהובה עלייך? באיזו מילה את משתמשת הכי הרבה?

אני אוהבת את meh, שמביעה אדישות. למשל, "רוצה ללכת לסרט היום?", "Meh, לא אכפת לי". הברה בודדת שאומרת כל כך הרבה.

נתקלת במילים חדשות מאז שפרסמת את הספר?

נתקלתי בהרבה מילות-כלאיים חביבות, למשל Umbretiquette – החוקים של שיטוט ברחובות (כלומר etiquette) עם מטרייה. E-mail courier ("שליח אי-מייל) – מישהו שהולך לצד השני של המשרד כדי לוודא שקיבלו את המייל שלו. Egosurfers ("גולשי אגו") – אנשים שמחפשים את עצמם בגוגל.

* אם יש לכם שאלות או הערות, כדאי שתכתבו אותן באנגלית כדי שלוסי תוכל לענות לכם ישירות.

לקריאה נוספת:

ראיון עם המתרגם אלן קליימן

12/09/2011 בשעה 14:34 | פורסם בUncategorized | 4 תגובות
תגים: , , , , , ,

כבר ציינתי מספר פעמים שאני אוהבת לקרוא ראיונות עם מתרגמים. עם זאת, לרוב מראיינים מתרגמים ספרותיים שמתרגמים לעברית, כך שאף פעם לא יוצא לי לקרוא ראיונות עם מתרגמים מתחומים אחרים. לכן החלטתי להרים את הכפפה ולראיין מתרגמים מכל התחומים. אתם מוזמנים לכתוב בתגובות שאלות ותחומים שמעניינים אתכם לראיונות הבאים.

הראיון הראשון הוא עם אלן קליימן, מתרגם פיננסי, שיווקי ומשפטי מעברית ומצרפתית לאנגלית. אלן גם פעיל באגודת המתרגמים, ובשנים האחרונות הוא משתתף בארגון הכינוס השנתי של האגודה.

איך הגעת לתרגום?

נרשמתי לתוכנית התרגום של בית ברל מתוך סקרנות אינטלקטואלית, אבל זו גם הייתה התקופה של בועת הדוט.קום וקריסת ההיי-טק בסביבות 2001. אחרי קריירה בשיווק ובניהול בהיי-טק, פתאום מצאתי את עצמי בלי עבודה, ובחרתי "לזוז הצידה" ולעבור לתרגום כמקצוע. התחלתי לעבוד בזמן שלמדתי בבית ברל, בתוכנית שנמשכה שנתיים.

מה אתה אוהב במקצוע?

אני אוהב את האתגר האינטלקטואלי שבתרגום. יתרון נוסף הוא האפשרות לעבוד לבד ובשביל עצמך, בלי בוסים או עובדים.

 מה האתגרים בתרגום מעברית ובתרגום מצרפתית?

האתגר הקבוע בתרגום, בלי קשר לשפת המקור, הוא יצירת מסמך אנגלי אותנטי – להצליח בהתמודדות עם ההפרעות של שפת המקור במבנה, בניסוח ובאוצר מילים. מה שמאתגר במיוחד הוא זיהוי המונחים המקצועיים באנגלית, שבמקרה שלי נעשה לרוב בחומר פיננסי ומשפטי. בתרגום מצרפתית יש מלכודת נוספת, "ידידי הכזב" (false friends או faux amis), שהם מילים הדומות בשתי השפות, אך המשמעות שלהן אינה זהה. אתגר נוסף הוא הדמיון המטעה לעתים בין שתי השפות.

מה האתגרים בתרגום פיננסי?

תרגום פיננסי חייב להיות אותנטי, וכל תת-ז'אנר שונה. למשל, דו"ח אנליסטים הוא שונה מדו"ח מנהלים. אני מאמין שהמפתח להצלחה הוא היטמעות בחומר בשפת היעד, למשל לקרוא באופן קבוע את ה"וול סטריט ג'ורנל", ה"פייננשל טיימס" או את המדור הכלכלי של כל עיתון או מגזין איכותי אחר באנגלית. זו דרך ללמוד את המינוח העדכני ואת הסגנון המקובל.

אחד הקשיים הנפוצים שמתרגמים מתמודדים עמם הוא בשיווק. איך אתה מתמודד עם האתגר הזה?

אחרי קריירה בשיווק, זה לא החלק הכי קשה בעיניי. פרסמתי את עצמי כמה שיותר (הצטרפתי לאגודת המתרגמים והייתי פעיל בה, וגם השתתפתי בקבוצות מתרגמים מקומיות. גם הייתי פעיל ברשימת התפוצה במייל של אגודת המתרגמים). קידמתי את עצמי בנחרצות, אבל גם בהגינות. התחלתי לעבוד על כל מה שיכולתי להשיג, אבל בהדרגה פיתחתי התמחויות, ותמיד יש להתמחויות ערך מוסף. עכשיו אני בקושי צריך לעסוק בשיווק, אבל אני עדיין פעיל בארגוני תרגום.

איך תחום התרגום השתנה לאורך השנים? איפה לדעתך יהיה התחום בעוד 20-30 שנה?

אני לא בטוח שהתחום השתנה משמעותית ב-10 השנים שאני נמצא בו, אבל אני חושב שהוא ישתנה משמעותית עם ההתקדמות של תרגום המכונה. אנשי המקצוע צריכים לרתום את הכלי הזה לטובתם ולא להתייחס אליו בזלזול.

מה היית עושה אם לא היית מתרגם?

זו הקריירה השנייה שלי, ואני מצפה שהיא תימשך עד הפרישה (ולאחריה).

יש לך עצות למתרגמים מתחילים, בתחום הפיננסים ובכלל?

ההמלצות שלי למתחילים תמיד היו: תפרסמו את עצמכם כמה שיותר (לפחות 30% מכל העבודות עוברות בין מתרגמים – אם לא מכירים אתכם לא תוכלו להשיג אותן). תשקיעו באופן קבוע בהכשרה ובלימוד (זה לא עסק חד-פעמי). תתמחו.

מקורות שאלן ממליץ עליהם לתרגום פיננסי:

זה חייב להיות כמו סינית בשבילי?

07/08/2011 בשעה 18:19 | פורסם בUncategorized | 4 תגובות
תגים: , , , , , ,

סבא שלי היה מספר שכשהוא וסבתא שלי טיילו באירופה אי שם בשנות השישים, הם נסעו ברכבת בצרפת ודיברו ביניהם. בשלב מסוים ניגש אליהם אחד הנוסעים ושאל אותם בצרפתית באיזו שפה הם מדברים, והוסיף, "C'est comme l'hebreu pour moi" (זה כמו עברית בשבילי). אני לא זוכרת אם בסוף האיש האמין להם שהם באמת דיברו בעברית.

נזכרתי בסיפור הזה בשבועות האחרונים, כשבקבוצה של מתרגמים בלינקדאין התפתח דיון סביב השאלה איך אומרים בשפות שונות "זה כמו סינית בשבילי". אז כמו שרובכם כנראה יודעים, באנגלית דווקא יוונית נשמעת משונה – It's like Greek to me. הנה חלק ממה שעלה בדיון בנוגע למה ששפות אחרות חושבות בנדון:

  • פרט לעברית, בצרפתית מתקשים גם עם לטינית, יוונית וסינית.
  • הספרדים גם חושבים על סינית (me suena a chino), וגם הארגנטינאים (está en chino / ni que estuviera en chino) והצ'יליאנים (eso es chino pa'mí).
  • באיטלקית אומרים שזה כמו ערבית או טורקית בשבילם - per me è arabo / Per me, è turco.
  • בטורקית השפה הבלתי-מוכרת היא דווקא צרפתית - konuya Fransız kalmak.
  • ברוסית המילים הבלתי-מובנות הן כמו מסמך בסינית - dlya menya eto kitaiskaya gramota -
  • גם בגרמניה חושבים שסינית היא השפה הכי מוזרה - Das kommt mir Chinesisch vor.
  • גם בפולין סינית פופולרית - To dla mnie chińszczyzna, אבל גם טורקית - Słyszę kazanie w języku tureckim.
  • בפורטוגל חושבים גם על סינית (para mim, é chinês), אבל בברזיל דווקא על יוונית (isto é grego para mim / estou falando grego?).
  • גם הרומנים חושבים שסינית משונה - E la fel de complicat ca limba chineza.
  • בצ'כיה דווקא ספרדית היא אקזוטית, כיוון ששפה בלתי מוכרת נשמעת כמו כפר ספרדי - To je pro mě španělská vesnice. במקדוניה משתמשים בביטוי "כפר ספרדי" – (Шпанско село (Špansko selo.
  • בדנית דווקא משתמשים בוולאפיק (Volapük), שפה מלאכותית בדומה לאספרנטו - det er det rene volapyk.
  • בהולנדית חושבים על סינית – dat is Chinees voor me – אבל באפריקאנס חושבים על יוונית - Dis vir my Grieks.
  • הנורבגים גם שומעים יוונית - det er helt gresk for meg.

אחרי הרשימה (החלקית) הזו, ניסיתי לעשות סדר בדברים עם תרשים, אבל אני לא בטוחה שהוא עוזר (אפשר ללחוץ עליו להגדלה):

תרשים נוסף ושונה מעט באנגלית מופיע כאן.

ואם תהיתם, הסינים אומרים "זה כמו כתב שמימי בשבילי" (跟天書一樣, gēn tiānshū yíyàng). (על פולחן השמים בסין ניתן לקרוא כאן).

הדיון המלא בלינק הזה, ויש טבלה נוחה יותר באתר הזה.

משחקי אוצר מילים לסוף השבוע

28/07/2011 בשעה 16:57 | פורסם בUncategorized | 4 תגובות
תגים: ,

לכבוד סוף השבוע הכנתי לכם רשימה של משחקים המבוססים על ידע באנגלית, בעיקר אוצר מילים (אפשר היה לקרוא להם "משחקי מילים" אם הביטוי לא היה כבר בשימוש). לצערי לא מצאתי משחקים לשוניים בעברית (אפילו לא התקנה איכותית של "בונוס", למי שמכיר והיה צריך להעביר את הזמן בחדר המחשבים הבית-ספרי בשנות התשעים), אז אם אתם מכירים, אתם מוזמנים לשתף בתגובות.

  • בדיקת גודל אוצר המילים שלכם – זה לא בדיוק משחק, אבל בתוך 15 דקות האתר הזה יעזור לכם להעריך את גודל אוצר המילים שלכם.
  • מבחן יכולת איות של מילון אוקספורד – יושמעו לכם מילים באחת משלוש רמות קושי ותצטרכו לאיית אותן. שימו לב, צריך רמקולים.
  • Wordzap - גרסה חדשה למשחקון שהכרתי בשנת 1993 בערך, המותאמת לוויסטה ולחלונות 7. תתחרו נגד המחשב ביצירת כמה שיותר מילים מ-8 אותיות נתונות, וככל שתשחקו יותר טוב המחשב יהיה "חכם" יותר. בלינק יש הפניה להתקנה.
  • Word Challenge – לבעלי פייסבוק שביניכם. תצטרכו להרכיב כמה שיותר מילים מאותיות נתונות בתוך שתי דקות. תקבלו תוספת זמן על מילים ארוכות שיצרתם.
  • Scramble - עוד משחק בפייסבוק. בפניכם לוח של 4X4 או 5X5 אותיות, ובמשך 3 דקות תצטרכו ליצור מילים מרצפי אותיות (כלומר מאותיות הנמצאות זו ליד זו, אופקית, אנכית או באלכסון), ולא ניתן לחזור על אותה משבצת/אות פעמיים. ניתן לשחק לבד או עם חברים. חסרי הפייסבוק שביניכם יוכלו לשחק במשחק דומה, Boggle.
  • Free Rice - משחק שבו יציגו לכם מילה ואתם תצטרכו לבחור אחד מארבעה פירושים אפשריים. תוכנית המזון של האו"ם תתרום 10 גרגירי אורז על כל תשובה נכונה.
  • Flip Words – גם פה תצטרכו ליצור רצפי מילים (בכל הכיוונים), אך המטרה כאן היא לנחש מילה או ביטוי המופיעים מחוץ ללוח המשחק. אם המילה שיצרתם מתחילה באות מהמילה שצריך לנחש, היא תופיע בה, ואחרי שתרכיבו את מספר המילים המותר בסיבוב תצטרכו לנחש את המילה/הביטוי.

מילון הסלנג של עידן הג'אז

24/04/2011 בשעה 13:55 | פורסם בUncategorized | תגובה אחת
תגים: ,

ה"פלאפריות" (Flappers), למי שלא מכיר, הן אותן בחורות משנות העשרים, שקיצרו את שערן, לבשו שמלות קצרות ורחבות, רקדו לצלילי מוזיקת ג'אז ועסקו בפעילויות שנחשבו לבלתי הולמות לנשים בתקופתן, כגון נהיגה ועישון.

דרך הבלוג "בוינג בוינג" הגעתי לאתר book flaps, שמצא מילון סלנג של התקופה במגזינים שנועדו לפלאפריות. הביטויים במילון מאוד ססגוניים וציוריים. למשל, Clothesline (חבל כביסה) הוא מי שמגלה את כל הסודות של השכונה (כנראה אלוזיה ל"לכבס את הכביסה המלוכלכת בחוץ"), ואילו אדם המשגיח על זוג (כדי שהשניים לא יישארו לבדם) נקרא Fire Extinguiser (מטפה) או Alarm Clock (שעון מעורר).

ביטויים נוספים מהמילון:

  • Cellar Smeller (מרחרח מרתפי יין) – בחור שתמיד צץ כשיש אלכוהול בחינם.
  • Dropping the Pilot (להצניח את הטייס) – להתגרש.
  • Face Stretcher (מותחת פנים) – בתולה זקנה שמנסה להיראות צעירה מכפי גילה, הרבה לפני שניתוחים פלסטיים היו דבר שבשגרה.
  • Feathers (נוצות) – שיחה קלילה.
  • Flour Lover (חובבת קמח) – בחורה המפדרת את פניה בחופשיות רבה מדי.
  • Handcuff (אזיק) – טבעת אירוסין.
  • Hen Coop (לול תרנגולות) – מכון יופי.
  • Johnnie Walker (ג'וני ווקר, ג'וני ההולך) – בחור שלעולם אינו מזמין מונית.
  • Orchid (סחלב) – כל דבר יקר.
  • Show Case (תיבת תצוגה) – אשתו עדויית התכשיטים של גבר עשיר.
  • Static (סטטי) – שיחה חסרת כל משמעות.

אני תוהה עד כמה המילון משקף את השפה המדוברת של התקופה. אני זוכרת את מילוני הסלנג שהופיעו בעיתוני הנוער שקראתי בילדותי, שהיו בהם מילים מאוד נפוצות לצד מילים שלא נתקלתי בהן מעולם מחוץ לעיתון. אני מניחה שהרשימה כוללת ביטויים משני הסוגים, במיוחד שמופיע בה crasher (מי שמגיע למסיבה ללא הזמנה) שמשתמשים בו עד היום (למשל כאן). בכל מקרה, המילון עשוי לעזור מאוד לכל מי שמתרגם ספר/סרט על התקופה, אז לגזור ולשמור!

ואם יש לכם טעם לעוד, הנה עוד קצת מההוויי של עידן הג'אז והפלאפריות:

OMG! ♥ ו-LOL נכנסו למילון אוקספורד

27/03/2011 בשעה 20:21 | פורסם בUncategorized | 4 תגובות
תגים: ,

מילון אוקספורד פרסם את המילים החדשות שנכנסו למילון השנה, וביניהן נמצאות מילות סלנג אינטרנטי כמו LOL, OMG, IMHO* ו-♥ (תחת "to heart").

מילים נוספות שנכנסו למילון הן car crash, crème de cassis, biologic וסלנג כמו muffin top ו-Wag.

צוות המילון מסביר את הבחירה בקיצורים האינטרנטיים בכך שהם "קשורים לשפת התקשורת האלקטרונית ומאפשרים להביע יותר כשיש הגבלה על מספר התווים בהודעה אחת". הקיצורים נכנסו לשימוש גם "בדפוס ואף בשפה המדוברת", והשימוש בהם הוא "צורת ביטוי בלתי רשמית וקלילה", שלעתים "מביעה הגזמה מכוונת של התלהבות בדיבור".

כשקראתי את הידיעה הזדעזעתי, כמו שוודאי הרגישו אנשים רבים. אבל אז נזכרתי בהרצאה של ארין מקין, מנכ"לית ומייסדת Wordnik, שכבר הזכרתי בפוסט הזה. מקין טוענת שהגישה שלפיה יש מילים שראויות להיכנס למילון ומילים שלא נובעת מהתקופה שבה התחילו לגבש מילונים. בגלל מגבלת המקום בספרים היה צורך לסנן את המילים ולבחור אילו מהן ייכנסו למילון ואילו לא. הודות למהדורות המקוונות הקיימות כיום, הצורך הזה כבר לא קיים, ולכן אפשר ורצוי להכניס כמה שיותר מילים למילון.

אם כך, אין בעיניי מניעה להכניס למילון מילים גם ממשלבים נמוכים ודיבוריים יותר, כל עוד השימוש בהן רווח ולא מדובר בסלנג עם תוחלת חיים קצרה, לטובת אלה שבעוונותיהם לא יודעים מה פירוש IMHO. עם זאת, עדיין קצת מוזר לי שהכניסו למילון את ♥. באוקספורד מסבירים כך את ההחלטה:

המשמעות החדשה שנוספה לפועל to heart בעדכון זה עשויה להיות המילה הראשונה באנגלית שהתפתחה במדיום של חולצות וסטיקרים. המקור שלה המשמעות החדשה הוא בהתייחסות הומוריסטית ללוגואים עם ציור של לב כסמל לפועל "love"  כמו בקמפיין התיירות המפורסם "I♥NY". האזכור המוקדם ביותר שמצאנו לשימוש זה, משנת 1984, משתמש בפועל ב-"I heart my dog's head", פרודיה על סטיקרים עם לב ותמונה של זן מסוים של כלבים (שמביע את חיבתו של אדם מסוים לכלבי שיצו, למשל), שהפכה בעצמה לסטיקר פופולרי. ממקורות אלה הפועל heart החל להופיע בז'אנרים ספרותיים מסורתיים יותר כמילה נרדפת משפת הדיבור ל-to love.

פיונה מקפרסון מצוות המילון מסבירה על תהליך כניסתן של מילים חדשות למילון:

** עדכון: זה מה שלאקונומיסט יש לומר בנושא.

* Laughing Out Loud, Oh My God, In My Humble Opinion

** תודה לליטל

התרגום השוויוני של הברית החדשה

21/03/2011 בשעה 11:12 | פורסם בUncategorized | כתיבת תגובה
תגים: , , ,

400 שנה לאחר פרסום תרגום המלך ג'יימס של התנ"ך והברית החדשה, תרגום חדש של כתבי הקודש הנוצריים מעורר מחלוקת כיוון שהוא נוקט בגישה של נייטרליות מגדרית.

התרגום החדש משתמש בכינויים נייטרליים מבחינה מגדרית במקומות שבהם בעברית וביוונית מופיע גוף סתמי ביחס לבני אדם ושמתרגמי הגרסאות הקודמות לאנגלית בחרו להשתמש בגוף שלישי זכר. למשל, "אחים" הופכים ל"אחים ואחיות", ונעשה גם שימוש רב בגוף שלישי רבים – "הם", שכיום נפוץ באנגלית השימוש בו כגוף שלישי נייטרלי מבחינה מגדרית.

המתרגמים לא שינו את ההתייחסויות לאלוהים בכתבי הקודש, והן נותרו בגוף שלישי זכר.

ניתן לקרוא עוד בידיעה שפורסמה היום ב"הארץ".

מילון אוקספורד משתדרג

29/11/2010 בשעה 14:43 | פורסם בUncategorized | 2 תגובות
תגים: , , ,

אחרי שהוחלט להפסיק להדפיס את מילון אוקספורד, הוצאת אוקספורד החליטה לשדרג את אתר המילון, כפי שפורסם בבלוג הספריות של אוניברסיטת תל אביב. הגרסה המעודכנת של האתר תופיע ב-1 בדצמבר. התוספת המשמעותית ביותר לאתר היא התזאורוס ההיסטורי של מילון אוקספורד, שיסייע במציאת מקורן של מילים וזיהוי הופעותיהן הראשונות. בין היתר גם ישודרג החיפוש ויהיו קישורים למקורות נוספים. ניתן גם יהיה ליצור פרופיל אישי ולשמור באמצעותו רשומות ותוצאות חיפוש.

מידע מפורט יותר מופיע כעת בעמוד הראשי של אתר המילון.

העמוד הבא »

בלוג בוורדפרס.קום. | ערכת עיצוב: Pool של Borja Fernandez
רשומות וכן תגובות feeds.

Follow

Get every new post delivered to your Inbox.

הצטרפו אל 29 שכבר עוקבים אחריו